גם ציפור מצאה בית
בעלי חיים רבים מושפעים מנוכחות האדם בטבע שדוחק אותם מאזורי המחיה הטבעיים שלהם. לפעמים האדם יכול גם לעזור לבעלי החיים ולהעניק להם בית במקום הבית שאבד. בפעילות תלמדו על חשיבותן של תיבות קינון ותבנו עם התלמידים מתקני האכלה לציפורים.
בעלי חיים רבים מושפעים מנוכחות האדם בטבע שדוחק אותם מאזורי המחיה הטבעיים שלהם. לפעמים האדם יכול גם לעזור לבעלי החיים ולהעניק להם בית במקום הבית שאבד. בפעילות תלמדו על חשיבותן של תיבות קינון ותבנו עם התלמידים מתקני האכלה לציפורים.
השיר צל ומי באר מספר על בית פתוח – המסמל לב פתוח – לאנשים הזקוקים לעזרתנו. מה נוכל ללמוד מהשיר? |
ייתכן שיורם טהרלב כתב את השיר הזה בהשראת מקרה שחווה בילדותו. בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל הגיעה ליגור, קיבוצו של טהרלב, קבוצת מעפילים. כדי להערים על השוטרים הבריטים שבאו לחפש את המעפילים, התערבבו חברי הקיבוץ בין העולים והסתירו אותם בחדרי המגורים. המעפילים הסתתרו בקיבוץ במשך חודש.
בשיר ניגודים בין המושגים "סגור" ו"פתוח".
סגור – "לא סוגרים את הבריח, לא עוצמים את העיניים", "השער לא ייסגר".
פתוח – "שעריו הלב פותח, ותמיד ברוכים הנכנסים", "חרש ייכנס בדלת".
הדובר בשיר מבהיר שהוא וחבריו ידאגו לצרכים החומריים של הפליטים אך גם יעניקו להם תחושה של קבלה, של שייכות, של בית.
אפשר ללמד את השיר בעקבות לימוד הרקע ההיסטורי שלו, אך גם להרחיב אותו למצבים אחרים שבהם עלינו "לפתוח את דלתנו" – במובן המילולי או המטפורי – למי שזקוקים לנו.
תכל'ס איך ניגשים לנושא?
– מעפילים – סרטון קצר המציג את סיפורה של האנייה פאריטה מעליית "אף על פי". – רחובות מספרים: המעפילים – סרטון המציג את סיפורה של העלייה הבלתי לגלית.
|
אדם חסר בית נמצא בתחתית הסולם החברתי והכלכלי. איך מרגישים אנשים שאין להם בית, וכיצד הדבר קשור אלינו?